הכירו את ראשת המחלקה

פרופ' מרים ריינר

ראש המחלקה לאמנות היהדות, משנת 2020/21

דוקטורט בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים

 

תחביבים: אוהבת לבשל, לצפות בסרטים, לשמוע מוזיקה של לאונרד כהן, לשחות ולטייל בטבע

מה רצית להיות בילדותך? האם יש לכך קשר לתחום המחקר שלך היום?

תמיד אהבתי יצירה ואמנות. תמונות ותצלומים משכו אותי בעקבות הכוח התקשורתי שלהם, ואני עדיין חושבת שהמשפט "תמונה אחת שווה אלף מילים" נכון. לדעתי תהליך יצירת האמנות – דמיון חזותי ויכולת להביע רעיונות ורגשות דרך יצירה חזותית הם מרגשים ועוצמתיים מאוד.

שתפי אותנו בחוויה מיוחדת או מצחיקה מהחיים הסטודנטיאליים או מהדרך האקדמית שלך?

פעם מצאתי את עצמי נעולה אחרי שעות הביקור בבית הקברות היהודי בקראקוב, זה היה כשעליתי לקברו של האמן היהודי הפולני מאוריצי גוטליב.

גוטליב, שחי בשנים 1856—1879, נחשב אמן יהודי חשוב. חייו הקצרים ואהבה טראגית נתנו לאמנות שלו הילה רומנטית, אבל יש בו וביצירתו יותר מזה. גוטליב גדל באווירה משכילה בגליציה, באזור של פולין שהיה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא פגש ברב-תרבותיות וברב-לאומיות במהלך לימודיו בקראקוב, בווינה ובמינכן, ואלו עוררו אצלו שאלות של שייכות וזהות, והחיפוש אחר ביטוי אישי, לאומי ואוניברסלי בא לידי ביטוי ביצירתו. עיסוקו בסוגיות האלה מאפשר להתחבר אליו גם היום.

בקישור זה, תוכלו להתרשם מציור אחד של גוטליב בשם "Ahasuerus" – "היהודי הנודד" (1876).

מה הוא הספר האהוב עליך?

"הארנבת עם עיני הענבר" מאת אדמונד דה-ואל. הספר מספר סיפור מרתק על משפחת אפרוסי, משפחה יהודית של בנקאים וסוחרים שעלו לגדולה במאה ה-19 באירופה. כמה מחברי המשפחה היו אספני אמנות. המחבר, אחד מצאצאי המשפחה, רוקם את הסיפור המשפחתי סביב אוסף מיוחד של נצקה, פסלונים יפניים. האוסף עובר בין חברי המשפחה, בין דורות וערים ומקשר בין תקופות של שגשוג והצלחה ובין רדיפות בזמן השואה, הישרדות וההשתקמות שאחריה. השילוב הזה בין אהבה כלפי היצירה האמנותית והעולם האסתטי ובין גורלם של יהודי אירופה מדבר אלי באופן אישי וחזק.    

מהי יצירת האמנות שהטביעה בך חותם עמוק ביותר?

"חדר שינה" של וינסנט ואן גוך (1888–1889): סדרה של שלושה ציורים צבעוניים ועליזים, המתארים את חדר שינה של האמן בעיירה הצרפתית ארל. ואן גוך, הצייר ההולנדי המפורסם, צייר ציורים שבמבט ראשון נראים פשוטים, נאיביים ואף ילדיים; אך זוג הכיסאות הריקים, זוג הכריות במיטה הריקה ותמונות הגבר והאישה, שתלויות על הקיר, מצביעות על המציאות אחרת: בדידות כואבת וזעקה לזוגיות, לאינטימיות ולהגנה.

ראו בקישור זה את סדרת היצירות של וינסנט ואן גוך "חדר שינה" (1889–1888).

מהן שלוש היצירות שהן בבחינת חובה-להכיר בתחום האמנות היהודית?

אלה היצירות והקישורים להיכרות עמן:

הגדת סרייבו (1350 בקירוב)

בית הכנסת מגווזדזייץ (1650, שיחזור במוזאון POLIN, ורשה 2013)

"יהודי באדום בהיר" של מארק שאגאל (1915)

מהו המקום הכי מפתיע שהגעת אליו בזכות המחקר שלך, ובאיזה הקשר?

הארמון של משפחת פוזננסקי, בעיר לודז' שבפולין. משפחת פוזננסקי היתה משפחת תעשיינים יהודים, ובארמונה הציגה ציורים שהאמן היהודי הפולני שמואל הירשנברג (1865–1908) יצר בעבור המשפחה ב-1903. ציוריו עדיין מקשטים את חדרי הארמון.

הביקור בארמון המרשים, שאפשר לראות חדר אחד בו בקישור זה, היה קשור למחקר שערכתי עם פרופ' ריצ'רד כהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והספר שכתבנו על הירשברג בעקבות המחקר עתיד לצאת לאור בקרוב.

 

מה מאפיין את החיים שלך כאשת אקדמיה בתחום האמנות בכלל והאמנות היהודית בפרט?

החיים האקדמיים כחוקרת אמנות מזמנים נסיעות מרתקות, ביקורים במוזאונים ובגלריות ברחבי העולם וקשרים עם אנשי מקצוע מעניינים – לא רק אנשי אקדמיה, אלא גם אוצרות ואוצרים של האמנות, אספנים ואמנים. המחקר בתחום האמנות יהודית מוביל לביקורים במקומות ובאתרים מרוחקים ובעולמות שיהודים חיו ויצרו בהם. הקשרים בין יצירת האמנות ובין ההיסטוריה והמורשת היהודית חושפים קשרים הדוקים בין היהודים ובין העולמות הסובבים אותם.

 

אם לא היית באקדמיה, הייתי מעצבת פנים ו/או שף במסעדה.

 

ציור שמלווה אותך:

יצירה של ג'קסון פולוק: Number 1, 1949, כדאי להתרשם ממנה בקישור זה.

פולוק (1912–1956) הוא אמן אמריקני, השייך לתנועת האקספרסיוניזם המופשט, הוא צייר תמונות שמביעות בדרך עוצמתית ואישית את כל המורכבות של העולם שאנו חיים בו.